במה מעורב ויטמין d לתפקוד תקין של גופנו?

ויטמין d מעורב בתהליכים ביוכימיים רבים בגופנו ומגן עלינו מסוגים רבים של מחלות מהמחלות הקלות יחסית כמו שפעת ועד להגנה מסרטן.
כיצד ויטמין d נוצר, מקורותיו, מה הייחודיות  שלו ובמה הוא יעיל, אילו מחלות הוא עשוי למנוע, מדוע רמתו התקינה בגופנו חשובה לנו?

התשובות:                     

 ויטמין d משתפעל בגופנו באמצעות קרני השמש.
הוא מיוצר מהכולסטרול אשר בגופנו. הוא נוצר מסוג של כולסטרול בשם "7 דהידרו-כולסטרול". (ויטמינים אחרים אנו מקבלים מהמזון ובמצב של חוסר מתוספי מזון).

העור נחשף לקרני UVB (קרני השמש הקצרות), האור האולטרה סגול הופך את  הכולסטרול הזה לויטמין d. החומר בשלב הזה נישא דרך זרם הדם לכבד ומשם לכליות בתחנות הללו  הוויטמין עובר שינוי ביוכימי ומשתפעל לוויטמין פעיל. 

 נמצא גם בצמחים, בדגים ובתוספים.
ישנם 10 סוגי ויטמין d. החשובים שבהם הם d2 ו- d3. ויטמין d מצוי בדגי ים כמו טונה, מקרל, סלמון, סרדינים (בחלבון ביצה בכמויות קטנות) בחלב. במזון רמות הויטמין נמוכות, על כן יציאה לשמש והיחשפות לקרניה היא דרך טובה לצרוך את הויטמין. 

החדשות הטובות יותר היא שניתן לצרוך אותו גם כתוסף. לא סתם כתוסף אלא בדרך של "יונים של סידן" ובתוספת מתווכים לקליטתו שהם למעשה הויטמינים: A, K2, D וב"סידן החכם" יש את כל המרכיבים הללו בתוספת כל הויטמינים והמינרלים ומרכיבים שהגוף זקוק להם.

 אנו זקוקים לויטמין d כבר בתקופת העוברות.
מספר מחקרים הראו שחסר בו עלול להגדיל משמעותית את הסיכון להתפתחות רעלת הריון – סיבוך המופיע ב- 5%-7% מההריונות ומהווה טריגר ללידות מוקדמות, למחלות וכן למוות של העובר וגם האם נמצאת באותה סכנה. מחקרים נוספים מצביעים על חשיבותו במהלך ההיריון לתהליך בניית השלד של העובר ולגדילתו וכן להפחתת הסיכון ללידות מוקדמות ולניתוחים קיסריים.

וכן מפחית את הסיכון לסכרת הריון. 

 הוא חיוני לצפיפות עצם תקינה ולמניעת שברים בגיל המבוגר.
הוא חיוני לספיגת הסידן במעי ובקליטתו בתוך רקמת העצם ולכן יש לו חשיבות עצומה בתהליך בניית העצם ובשמירה על צפיפות עצם ועל כן גם על חוזקה. מחסור בויטמין d עלול לגרום למחלת אוסטיאופורוזיס. מחלת אוסטיאופורוזיס לא מטופלת עלולה לגרום לסדקים ולשברים בעצמות, לסטייה בעמוד השדרה, למגבלות ולכאבים שונים בגוף, לשברים בעצם הירך ואף לסכנת מוות.

ויטמין d  חשוב גם לשמירה על שיווי המשקל ולתפקוד תקין של השרירים.

קשישים בעלי מחסור בויטמין d ושאינם מקבלים אותו משום מקור אחר מועדים יותר לנפילות שחלילה עלולים לגרום לשברים בעצם צוואר הירך. לכן נטילת  תוספת של הוויטמין היא חלק חשוב בטיפול באוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר. הטוב ביותר לצרוך "יונים של סידן" בתוספת המתווכים: ויטמין A, ויטמין K2 וויטמין D 

 מסייע למניעת השמנה.
בשנים האחרונות מחקרים מראים שאצל אנשים הלוקים בהשמנת יתר רמות ויטמין d בגוף נמוכות משמעותית לעומת אנשים רזים.

לפי מחקר שפורסם בכתב העת "ג'ורנל אוף קליניקל אנדוקרינולוג'י אנד מטבוליזם" (Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism) – חסר בויטמין d בגיל ההתבגרות עלול להוביל להאטה בגדילה ולעלייה במסת הגוף.

החוקרים בדקו את רמת הויטמין, משקל הגוף, אחוזי השומן והגובה של בנות 16 עד גיל 22 מקליפורניה. הממצאים הדגימו כי בקרב 59% מהן נמצא חסר בוויטמין. נמצא יחס ישר בין הויטמין לבין הגובה ויחס הפוך בין רמות הוויטמין בדם לבין המשקל. ככל שרמותיו נמוכות יותר כל מסת הגוף הייתה גבוהה יותר. עדיין לא ברור לחלוטין כיצד בדיוק הוא תורם לשמירה על משקל תקין, אך מחקרים הראו שהעשרת התפריט בויטמין d ובסידן מגבירה את חילוף החומרים של השומן.

 הוכח כמרכיב חשוב במניעת סרטן
לפני  כ- 15 שנה חוקרים מצאו קשר מפתיע בין שכיחות מחלות סרטן שונות לבין חשיפה לשמש. ועל כן ויטמין d יכול למנוע התפתחות גידולים סרטניים.
החוקרים גילו ששיעור מקרי המוות  בשנים 1950 – 1994 ממחלות הסרטן, בהן המעי הגס, השחלות, השד והערמונית במדינות צפון ארצות הברית שאינן משופעות בשמש, היה גבוה פי שניים מהשיעור במדינות הדרום החמות. השארתם הייתה שחשיפה בלתי מספקת לקרינה האולטרה סגולה, הגוררת בעקבותיה מחסור בוויטמין, עלולה להיות גורם סיכון משמעותי לסרטן.

מחקרים נוספים ממשיכים לאמת את הממצא הזה. במחקר שפורסם ב- 2008 בכתב העת "ארכיבז אוף אינטרנל מדיסין (Archieves of Internal Medicine).נמצא שאנשים אשר רמות הוויטמין בדמם היו הנמוכות ביותר, היו בסיכון גבוה – 38% למות מסרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הערמונית, לעומת אלה שאצלם הרמות היו הגבוהות ביותר. בסקירת כלל המחקרים שבצעו בנושא ופורסמו ב- 2008 בכתב העת הרפואי "אמריקן ג'ורנל אוף ניוטרישן" (American Journal of Clinical Nutrition) נמצא כי התוצאות המבטיחות ביותר נצפו במניעת סרטן המעי הגס כשבסרטני השד והערמונית עדין נדרשים מחקרים קליניים נוספים. 

 עשוי להגן מפני שפעת ואולי גם משפעת החזירים.
במחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת (Archives of Internal Medicine). בפברואר השנה נבדקו רמות הויטמין  בדגימות דם שנלקחו מ- 18.883 מבוגרים ומתבגרים. החוקרים מצאו שרמות הויטמין בדמם היו הנמוכות ביותר היו בסיכון גבוה ב- 40% ללקות בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, כמו הצטננויות ושפעת, בהשוואה לאלה  עם הרמות הגבוהות היותר. 

בשנת 2010  החלה הסוכנות לבריאות הציבור בקנדה לעבוד על מחקר הבוחן את תפקידו של הויטמין בהגנה מפני שפעת עונתית חמורה כדי לבדוק אם יש קשר בין רמותיו לחומרת השפעת. 

בעקבות התפרצות שפעת החזירים הודיע הסוכנות באוגוסט 2011 כי היא מתאימה כעת את המחקר לבחינת תפקידו בהגנה מפני שפעת החזירים. איך בדיוק הוא יכול להגן עלינו מפני שפעת? 

המנגנונים עדין לא ברורים מספיק עם זאת מחקרים חדשים מצאו שהוא ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסון ומאיץ את ייצורם של חומרים אנטי חיידקיים בגופינו, שהם בעלי פעילות מנטרלת נגד מגוון מזהמים, כולל נגיפי שפעת. 

 עוזר למנוע סכרת  מסוג  1 ומחלות אוטואימוניות נוספות.
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה הציגו נתונים של שכיחות של סכרת נעורים במדינות שונות בעולם באמצעות גרף. הגרף מדגים כיצד באזורים הרחוקים מקו המשווה, שבהם קרינת ה- UVB נמוכה יותר, שכיחות המחלה עולה. לעומת זאת, ככל שמתקרבים לקו המשווה, במדינות שבהן הקרינה גבוהה יותר, השכיחות יורדת.

מחקרים נוספים מצאו קשר בין חסר בויטמין לטרשת נפוצה, קרוהן, לופוס ודלקת מפרקים שגרונית. מנגנוני ההשפעה עדיין נחקרים, אך מחקרים מצאו כי לויטמין יכולת לווסת את מערכת החיסון ולעכב התפתחות תהליכים דלקתיים במנגנונים שונים בגוף.

 לויטמין d תפקיד חשוב במניעת סכרת סוג 2
מחקר שפורסם בשנת 2007 בכתב העת (Diabetes Care). עקב במשך 17 שנה אחר 4.000 גברים ונשים ומצא כי בקרב אלה שרמות הויטמין בדמם היו גבוהות, הסיכון לפתח סכרת מסוג 2 היה נמוך ב- 40% לעומת אלה שרמות הויטמין אצלם היו נמוכות.
מחקרים נוספים הדגימו קשר בין רמות הויטמין ובין תנגודת לאינסולין – מצב המהווה את השלב הראשון בהתפתחות סכרת מסוג 2, שמאופיין בהפחתה ברגישות הרקמות לפעולת האינסולין.
מחקרים נוספים הראו שבאמצעות מתן ויטמין d אפשר להגביר את הרגישות לאינסולין.
לדוגמא, מחקר שהתפרסם השנה בכתב העת דיאבטיק מדיסין (Diabetic Medicine) מצא שנטילת תוסף ויטמין d משפרת את הרגישות לאינסולין בגברים בריאים בגיל העמידה, בעלי משקל יתר, הנמצאים בסיכון לפתח עמידות לאינסולין. 

 לסובלים  מאי ספיקת כליות חייבים אותו במינונים גבוהים
מאחר והכליות הן אלה שהופכות את הויטמין d לפעיל בגופנו מבחינה ביולוגית, הרי שהן אינן מתפקדות ורמות הויטמין  פוחתות משמעותית. בעקבות זאת מתרחש תהליך דומינו שבו עולות רמותיו של הורמון יותרת בלוטת התריס (PTH), עליה הגורמת לשיחרור סידן לדם ממאגר הסידן העיקרי בגופנו – העצם.

התוצאה היא שכמות הסידן בעצמות מידלדלת והן מתחילות להיחלש בו זמנית, כתוצאה מרמת הסידן הגבוהה בדם. כתוצאה מכך עלול להשתבש תפקודן של מערכות נוספות.

כדי למנוע את התהליך ההרסני הזה יש צורך במינון גבוה של ויטמין d. מאחר שמינונים גבוהים עלולים לגרום לעליה מסוכנת ברמות הסידן בדם, פותחה תרופה בשם "זמפלר פאריקלציטול" המבוססת על נגזרת סינתטית של הויטמין ואינה גורמת לבעיה. 

 רמות תקינות שלו חיוניות להפחתת הסיכון להתקפי לב
במחקר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת "Archives of Internal Medicine" נבדקו 454 גברים בגילאים 40 – 75 שעברו התקף לב לא סופני או מחלת לב סופנית, ונתוניהם הושוו לאלה של 900 גברים בריאים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.

החוקרים מצאו שגברים שסבלו מחוסר ויטמין d היו בסיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב לעומת אלה שרמות הויטמין בדמם היו תקינות.

 הוא תורם לשיפור ביצועים ספורטיביים
ויטמין d לא רק מחזק את השרירים אלא מאיץ גם את המהירות ומשפר את זמן התגובה ואת הסיבולת. כך טוען מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת לרפואת ספורט "The American College of Sport Medicine". מחברי המאמר טוענים כי ככל הנראה הרוסים והגרמנים ידעו עוד בשנות ה- 30 וה- 50 שויטמין d משפר את הביצועים הספורטיביים. האתלטים שלהם טופלו על ידי חשיפה לקרינת UVB כדי להגביר את יצירתו.

 חסר גם לנו בישראל שטופת השמש חסר בויטמין
עד לא מזמן מקובל היה לחשוב שמדובר בבעיה המאפיינת מדינות קרות בלבד. לפני כשלוש שנים הכריז דר' מייקל הוליק, מומחה אמריקאי נודע לרפואת עור וחבר הנהלת איגוד רופאי העור האמריקאים, שגם במדינות חמות סובל שיעור לא קטן מהאוכלוסייה מחסר בויטמין. הסיבה לכך הוא מסביר, נעוצה בהצלחה הרבה מדי של הקמפיינים העולמיים למניעת סרטן העור. בעקבות הקמפיינים הללו אנשים רבים נמנעים לחלוטין מחשיפה לשמש או ממעיטים בחשיפה הנדרשת.

ההכרזה הזו עלתה לו בחברותו באיגוד – עמיתיו טענו שהתבטאויותיו פוגעות בקמפיין המניעה של סרטן העור. אבל מחקרים שנערכו מאז מוכיחים שהוא צדק. על אף השמש היוקדת במשך חודשים רבים מתברר שגם במדינות חמות יש לא מעט אנשים הסובלים מחסר בויטמין. בישראל מצא מחקר שנערך במרכז הרפואי רמב"ם חסר אצל 30% מהאוכלוסייה בקרב מתבגרות.

 קבוצות בסיכון גבוה לחוסר ויטמין d
קשישים, דתיים, חולים ועובדי משרדים המענה המשותף בקבוצות הללו הוא העדר חשיפה מספקת לשמש. קשישים אינם יוצאים החוצה בשעות החמות, דתיים מתלבשים בצניעות, חולים במחלות קשות ממעטים לצאת החוצה, ועובדי המשרד לרוב מהבוקר עד הלילה לא נחשפים לקרני השמש. כולם אינם מקבלים מנה מספיקה של קרינת UVB ולכן לא מצליחים לייצר רמות נאותות של ויטמין d. גם אוכלוסיית כהי עור נמנים עם האוכלוסייה בסיכון. הסיבה: עורם מייצר כמות גדולה יותר של מלטונין, צבען המכהה את צבע העור, ובכך חוסם חלק גדול מקרני UVB.  

 בחורף רמותיו בדמנו נמוכות יותר מאשר בקיץ
מאחר ובחורף אנו נחשפים מעט מאוד לקרינת UVB, ייצור הויטמין פוחת. ואכן הסקר הלאומי האמריקאי לבריאות ותזונה שפורסם ב- 2008, מצא שהסיכון ללקות בחסר בויטמין בחורף גבוה הרבה יותר מאשר בקיץ. 

אומנם הגוף שלנו יודע לייצר כמויות מספיקות של ויטמין d בקיץ שאמורות להספיק לנו עד סוף החורף, אך ורק בתנאי שנחשפנו לכמות מספקת של שמש בקיץ.

 חשוב להקפיד לצאת לשמש מדי יום
קרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה חוסם את קרני השמש האולטרה סגולות. בכך הוא מפחית את הסיכון לסרטן, אך באותו זמן מפחית גם את ייצורו של ויטמין d בגוף.
הפתרון:
כדי להשיג כמות מספקת של ויטמין d חשוב להיחשף לשמש ללא אמצעי הגנה לזמן קצוב. החשיפה חיונית ומועילה כל עוד היא במינון הנכון ואין להיחשף לפרקי זמן ארוכים מדי..

צאו לשמש בין השעות 10:00 – 14:00 שבהן מרבית קרינת ה- UVB. חשפו את הפנים והזרועות ללא תכשיר הגנה במשך 10 – 15 דקות בקיץ ובחורף מומלץ להיחשף לזמן של 20 – 30 דקות. תלוי בגון העור.

 לא נחשפתם מספיק לשמש? בקשו בדיקת דם לרמות הויטמין
הבדיקה נקראת  D25(OH)3  והיא נמצאת בסל הבריאות, אך לא כלולה בבדיקות השגרה. מה שזה אומר, יתכן שתצטרכו להפעיל מידה של אסרטיביות כדי לשכנע את הרופא לרשום לכם אותה. רמת היעד המקובלת של הויטמין בדם היא לפחות מעל 30 ננוגרם למיליליטר. יש גם שמדברים על רמת יעד של 40 ננוגרם למיליליטר. נמצא שכבר הרמה יורדת מתחת ל- 30 היא איננה אופטימאלית. כשהיא יורדת מתחת ל- 20 ננוגרם למיליליטר היא מוגדרת כחסר יחסי. וכשהיא יורדת מתחת ל- 10 ננוגרם למיליליטר מדובר בחסר מובהק שעלול להוביל לאוסטיאומלציה (=רככת, עצם רכה). זו מחלה שבה נפגמת שקיעת המינרלים בעצם. 

 אובחן אצלכם חוסר בויטמין d? פנו לרופא

אם אובחן אצלכם חסר, התייעצו עם רופא בעניין השלמתו באמצעות תוסף.
מאוד מומלץ להשתמש בתוסף "סידן חכם" ששם ישנם מינרלים שהגוף זקוק להם וביניהם מתווכי הסידן לעצם: ויטמין d, ויטמין a וויטמין k2 

האינפורמציה שקראת חשובה? מעניינת? אשמח אם תשאיר למטה תגובה ותשתף את חבריך.